אני מבינה – את כבר מתה להשתחרר מהלופ הזה

כמה עוד אפשר עם ההתכתבויות המתישות? הדייטים הטראומתיים, הנואשים שלא בא לך עליהם ואת דקה מלהתפשר עליהם… ומאלה שדווקא בא לך! אבל נעלמים כבר ביום שאחרי… וכל זה כשהזמן הוא לא לטובתך

את מרגישה מיואשת, מרוקנת ולא שווה…
בואי ניישר קו: זה לא בגללך. זה בגלל הסטנדרטים שלך.

נשים לא נולדו Flight Material –
הן הופכות להיות כאלה.

הזויים באים לכולן, את פשוט נותנת להם להשאר.
צריך לדעת מתי לשחרר את האדון לדרכו,
איזה שאריות אסור להרים מהרצפה
ומה ההבדלים בין פרוביידר לטייקר

זו לא אשמתך!

מעולם לא לימדו אותנו איך להרים את הערך העצמי,
לזהות מי גבר אלפא בלב ובנשמה ומי סתם שחקן,
מה ההשלכות ארוכות הטווח של לחיות עם לוזר
ואיפה מוצאים את הגברים של ה1% 

יש מלא קורסים לגברים של ׳אומנות הפיתויי׳
אבל אף אחת לא מלמדת איך להשיג גברים איכותיים
ודווקא זה באמת מה שמשנה. 
גברים יירשמו לקורס בשביל להשיג בחורה ללילה –
אז למה שאישה לא תלמד איך להשיג גבר לחיים?

גם כשהייתי בחדר עם בחורות יותר שוות ממני עדיין השגתי את הגברים האלה, חברות לא הפסיקו לשאול איך והבנתי – עליתי כאן על שיטה

הרי זה לא תמיד היה ככה אצלי! להפך חחח
הייתי נחמדה, מתחשבת, מציעה לשלם תמיד… רק בשביל שיבגדו בי בסוף
חשבתי שארוויח ״נקודות זכות״ על ההקרבה אבל זה תמיד התפוצץ לי בפרצוף. 

כשחברה בת גילי סיפרה לי שבן הזוג שלה משלם את השכירות במגדל יוקרה, על אף ששניהם מרוויחים משכורת נחמדה בהייטק 
שיש לה אשראי שלו להזמין ממנו מה שהיא צריכה,
טיסות בילויים ומסעדות – הכל עליו, לא האמנתי.

עד היום צרובה לי בזכרון התמונה של האשראי שלו מונח שם על השידה, כדי שלא תתקע או תאלץ לבקש ממנו (רחמנא ליצלן)

אם היה אפשר להדפיס פוסטר מהזכרון ולתלות בחדר,
הייתי מבקשת שידפיסו בהכי גדול ויתלו לי על כל התקרה

היא סיפרה לי על כל המפורסמים שמתאמנים איתה במגדל,
ושאלה מתי כבר אני נרשמת.
״חבר שלי רשם אותי אבל אני בקושי הולכת חחח״
וואו, כמה רציתי להיות חלק…
התביישתי לספר לה שבן הזוג שלי דאז רשם לחדר הכושר במגדל שלה
רק את עצמו
אפילו שזה היה רעיון שלי שנרשם לשם, 
שהוא יודע שאני לא יכולה להרשות לעצמי,
בזמן שהוא מרוויח עשרות אלפים בחודש
ולחלוטין דילג עליי.

תמונה מספר 2:
הוא נכנס הביתה עם התיק, המגבת ובקבוק המים הממותגים שמקבלים כשנרשמים, מבסוט על עצמו בגלל הצעד ומתבייש ממני על מה שעשה.
הרגשתי כמו העדיפות האחרונה בעולם.

מה יש לה וגם לרוסיה מהעבודה שלי שחבר שלה שופך עליה שלי אין?
כאן התחיל המחקר שלי.

חקרתי אלפי נשים, גברים וזוגות גיליתי פער הזויי!

יש נשים שהולכות לעבודה שהן שונאות כדי לעזור בבית,
מתחלקות חצי-חצי בחשבונות וסופרמרקט
(עם גבר שהכלכלה נבנתה על ידו ובשבילו)
מגדלות ילדים, מקרצפות ומכבסות – ועדיין,

לגבר שלהן יש מה להגיד!!!

כאילו תפקידה מסתכם בלהוות אינקובטור,
שפנפנת מין,
נאני ומנקה במשרה מלאה בלא שכר –
רק בעד פת לחם מעופשת ושם משפחה.
השפחה המודרנית ממש !!

לאישה השניה יש מנקה, אופר ומגהצת, לא מבקשים ממנה אגורה.
היא יכולה לעבוד אם היא רוצה, אבל היא לא חייבת.
בזמן הפנויי שנותר לה תתפסו אותה בפילאטיס,
מניקור או שופינג לחופשת סקי הקרובה.
הגבר שלה המאושר באדם ואומר לה כל יום –

זכיתי בך. את המוטיבציה שלי!

וואט דה אקשואל פאק????

תמשיכי לקרוא ואספר לך מה ההבדל שגורם לפער הזה:

הנשים מהקבוצה הראשונה שידרו נואשות.
הן היו מוכנות לאבד את עצמן רק למען הקשר, 
להקריב הכל בשבילו מבלי שעשה דבר.
ככל שהן עשו יותר – הוא העריך פחות

הנשים מהקבוצה השניה שידרו אנרגיה, סטייל ונוכחות
שמשכו אליהן גברי אלפא רציניים כמו מגנט.
הן ידעו על אילו כפתורים ללחוץ לו כדי לעורר בו יוזמה,
נתינה ויחס של מלכה.

הן מאסטריות של האומנות העדינה של שמירה על האש בקשר מבלי לוותר על עצמן,
ויודעות לגרום לו להתגעגע גם כשהוא נמצא הרחק הרחק.

הן לא אופציה זמנית-
הן האישה שהוא רוצה לחזור אליה כל פעם מחדש.

זו לא מישהי עם גוף מושלם ואאוטפיט יקר,
זו מישהי עם אנרגיה נשית יוקדת!
אישה שלא רודפת, לא מתאמצת,
אבל איכשהו – כולם רוצים אותה.
מישהי שלא מבקשת תשומת לב, היא מקבלת אותה.

וזה בדיוק מה שאני הולכת ללמד אותך!